2015
להיות במקום 11.2015- 2.2016
חוה ראוכר
פיסול


כ-10 מודלים שונים שימשו את חוה ביצירת הפסלים. היציקה באלומיניום מייצרת האחדה, כאילו היו חלק מפס יצור המוני, ומצביעה אולי גם על היותם חלק מהמון. הצביעה הידנית של כל אחד מהפסלים נעשית בסטודיו לאחר היציקה והיא מחזירה לכל אחד מהם את ייחודו, והופכת את נוכחותו למבוססת במקום. השיטוט ביניהם מייצר אצל הצופה רגשות אהדה נוכח הוויה פיזית מכמירה של זמן ומשמעותו הפיזית המתגלמת באדם.
ורד אהרונוביץ ומיכאל לירן
מיצב פיסולי


רונן שהרבני
ווידאו


הילד-המשחק מתאמן בתפיסת מקומו בקבוצה. להבדיל מהמשחק המוכר, היחיד הוא בוגר המשוכפל ליחיד \ רבים ואינו נמצא בתחרות עם הקבוצה, אלא עם עצמו. למתבונן ברור שמדובר במשחק, אבל העובדה שרקדן בוגר משחק את תפקיד הילד, או שהמשחק הפיזי הושאל בחזרה לעולמם של המבוגרים, הופך באחת למטפורה משוחזרת מחדש על החיים. מטפורה בה המשחק הפך מקבוצתי- תחרותי, לאישי- תחרותי ואינו קשור בהכרח לקבוצה. המשחק לובש צורה חדשה. באמצעי הקרנה שונים ועבודת וידיאו שונות מתאפשר לשאלות חדשות לעלות: מה משמעות שכפולה של ההוויה הפיזית? האם הנוכחות 'כאן ועכשיו' מצליחה לקבע דבר מה? ואולי ה'כאן ועכשיו' אפשריים לרגע חולף בלבד.
דינה גולדשטיין
ואילת גולן
מופע אנימציה חיה

מלאכי סגן כהן
צילום מיצב

2015
להיות במקום
11.2015- 2.2016
חוה ראוכר
פיסול


ורד אהרונוביץ ומיכאל לירן
מיצב


רונן שהרבני
ווידאו


דינה גולדשטיין ואילת גולן
מופע אנימציה חיה

מלאכי סגן כהן
צילום מיצב

מלאכי סגן-כהן מציג עבודות צילום של מיצבים הנבנים בסטודיו בקפידה עבור המצלמה. העבודות מוצבות
במבואת הגלריה העירונית לאמנות, כרוחות רפאים היברידיות של המודרניזם. הן מדברות על מרחב ביניים לא ברור ומייצרות שיח סמוי בין פנים הסטודיו בו נעשית היצירה, לבין המקום הריאלי בו הן נמצאות בעת הצבתן. מרחב ביניים בין הריאלי למדומיין, מצב ביניים בין חומר לבין מה שנראה בו. הן מציעות יחסי גומלין לא רגילים בין אוביקטים וצללים, רדי מייד, חפצים מן המוכן ופסלים, טבע דומם ומופשט. ‘היותן
במקום’ מדגיש את היות האמנות העכשווית פרי דיאלוג מרובד הקשור, נסמך ופועל מהעבר אל עבר ההווה.