Winter Exhibition
02.2016 – 05.2016
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit, sed do eiusmod tempor incididunt ut labore et dolore magna aliqua. Ut enim ad minim veniam, quis nostrud exercitation ullamco laboris nisi ut aliquip ex ea commodo consequat. Duis aute irure dolor in reprehenderit in voluptate velit esse cillum dolore eu fugiat nulla pariatur. Excepteur sint occaecat cupidatat non proident, sunt in culpa qui officia deserunt mollit anim id est laborum.
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit, sed do eiusmod tempor incididunt ut labore et dolore magna aliqua. Ut enim ad minim veniam, quis nostrud exercitation ullamco laboris nisi ut aliquip ex ea commodo consequat. Duis aute irure dolor in reprehenderit in voluptate velit esse cillum dolore eu fugiat nulla pariatur. Excepteur sint occaecat cupidatat non proident, sunt in culpa qui officia deserunt mollit anim id est laborum.
Andi Lavine Arnovitz
Installation

Ken Goldman
Installation


Victoria Hanna
Video

Lida Sharet Massad
Installation

Orna Ben- Ami
Installation

Nechama Golan
Installation


Zila Fridman
Installation

Meirav Davish Ben Moshe
Installation

Orna Oren Izraeli
Installation

שורשים בזמן 2.2016 – 5.2016
האמנות היא שפה חיה הנשענת על מה שנוצר לפניה: שכוב רב שנים של זרמים, אסכולות, וכיוונים.
השפה העברית היא שפה חיה הנשענת על טקסטים מהעבר ואלו מתבוללים, מתגלגלים בתוך שפה של הווה. שתי השפות: עברית ואמנות מבקשות לאשר מחדש את הברית עם המילה ולהמציא מרחב ביניים בין קודש לחול באמצעותו לנהל שיח בין השפה העברית לאמנות העכשווית. “שורשים בזמן“ מציגה עבודות של 9 אמנים ישראלים עכשוויים שהרעיון המלכד ביניהן הוא עיסוקן באופנים שונים בשורשי השפה. העבודות נעות
על הציר שבין שורשים יהודיים בהם העברית היא שפת קודש, לבין שורשים חילוניים בהם העברית היא שפה מתווכת למסע הביוגרפי של האמן ולעולם סביבו.
אנדי ארנוביץ
מיצב

חימר, לכה ופולימרים, 30\8\40 ס"מ
קן גולדמן
מיצב


כריכת תרבות מטופלת, 69/ 46ס"מ
ויקטוריה חנה
וידאו

לידה שרת מסד
מיצב

צריבת לייזר על לבד תעשייתי ונייר, 45x61x72
ארנה בן עמי
מיצב

ברזל מרותך, 1609530 ס"מ
נחמה גולן
מיצב

כריכת תרבות מטופלת, 69/ 46ס"מ

טכניקה מעורבת
צילה פרידמן
מיצב

בלון, נייר עיתון ונייר טואלט
מרב דביש בן משה
מיצב
“‘תפילת יהודית’- קערת השבעה
התפילה שכתבה יהודית לפני צאתה ל-3 ימים למחנה הולפרנס, היא תפילה המחזיקה כוח רב. זהו טקסט נשי (*ראה הערה) של אישה המשתמשת ביופייה ככוח. הבחירה לכתוב את התפילה על קערה עגולה,
יצרה הקשר מידי אל ‘קערות השבעה’ שהיו מוכרות ליהודי המזרח כקמיע למזל וברכה (אשר נכתבו על גבי קערות ונטמנו בקרקעית הבית כסגולה להגנה).
המעשה הנשי של יהודית הוא מעשה של כוח, וכתיבת הטקסט על הקערה כמוהו כפעולתו של סופר סת”ם. על הכתיבה אומרת מרב: “בזמן שעבדתי על הקערה רציתי להכיל את הכוחות האלה והכניסה אל סד כתיבה שלכאורה אינה נוחה, הוא זה ששיחרר אותי ואיפשר לכתב להיות בעל תנועה משלו”.
*הערה: ספר יהודית הוא אחד הספרים החיצוניים לתנ”ך, שעוסק ככל הנראה בתקופת שלטון ממלכת פרס בארץ ישראל. למרות שנכתב במקור בעברית, ומוזכר בדברי הגאונים, שהכירו את הספר בגרסתו הסורית, שרידי הספר העברי נעלמו כליל, והוא לא נכנסו לקאנון היהודי. הספר עוסק ביהודית ובהוֹלוֹפֶרְנֶס
שר הצבא האשורי של נבוכדנצר שנשלח למסע כיבושים ארוך כדי לנקום בעמי האזור. הולופרנס כבש ארצות רבות מפרס
ועד צידון, ניתץ את מקדשי העמים שכבש, ואלו היו צריכים לעבוד את נבוכדנצר כאל. הולופרנס פלש לארץ ישראל והיה בדרכו לירושלים. בני ישראל, שרצו למנוע את הגעתו לירושלים, יצאו בקריאה לכל ערי הצפון למנוע מהולופרנס את המעבר. בתגובה צר הולופרנס על העיר בתוליה. יהודית, שהייתה אלמנה עשירה ויפה, מגיעה למחנה הולופרנס בהצהירה שכיוון שהיהודים חוטאים היא יודעת שהם עתידים להפסיד. החיילים, שהתרשמו מיופייה ומאופייה והאמינו בכנות דבריה, הביאו אותה לפני הולופרנס שנתן לה יד חופשית במחנה. הוא יזם משתה והזמין אותה מתוך כוונה לפתותה. במהלך המשתה הוא שוחח עם יהודית, והשתכר.
בשיכרונו נרדם ויהודית כרתה את ראשו, הכניסה את ראשו לתרמילה ויצאה מהמחנה לכיוון בתוליה. הודיעה לעם על מעשיה, הראתה להם את ראשו של הולופרנס והציעה להם לצאת למלחמה, כי ינצחו. כשגילו האשורים שמפקדם נהרג, נפל עליהם פחד גדול, והם נסוגו.
דפי סידור ‘צוק איתן’
על גבי דפים של סידור שהיה בדרכו לגניזה, העלתה האמנית ידיעות מן העיתונות אשר ליוו את היומיום שלנו בתקופת מבצע ‘צוק איתן’ (קיץ 2014). הטקסט הקדוש הנאמר על פה על ידי כל המאמין עם בוקר, קיבל שכבה נוספת: את הטקסט אותו קראה האמנית החילונית עם בוקר. כתמים מופשטים של צבע אדום, דשן הונחו גם הם על הדף כך ששני הטקסטים אינם יכולים להיקרא בשלמותם. האם הם יכולים האחד לשני, האם נוצרה שכבת חיבור אפשרית?

שמן ודיו על דף סידור
אורנה אורן-יזרעאלי
מיצב
